מתנהל שיח, נשאלות שאלות ועולות תהיות … איך אתה? בסדר יחסית… תשובה פופולרית. זה בסדר שוב לשמוח? ואם לרגע אשכח מהכל ואפילו לצחוק יכול? ומה קורה עם המוזיקה עכשיו? זה חזק מדי נראה לך? בבוקר הולך לעבודה, וואלה, לא ברור מאליו שזו התמונה. איך מתרכזים ומתעלמים מרעשי מסוקים שמכווצים את הבטן כל פעם שבאוויר? שוב האזעקה תופסת אותך לא מוכן, מנתק את השיחה, חוזר אליך בעוד דקה. הודעות וואטסאפ… ״כולם בסדר״, אפשר לנשום לרווחה. אולי נצא לאנשהו נשב על כוס קפה? זה בסדר עכשיו נראה לך? ״שלום, שני מקומות בבקשה״ וזווית העין כבר איתרה את המרחב המוגן שבסביבה. דיי נו,זה פינוק, יש כאלה שפשוט משתטחים על הריצפה כי זו האופציה הטובה. לרגעים בא לי קצת הפוגה, פשוט להתנתק ולשכוח מהמלחמה, תגיד גם לך זה קרה? צליל וואטסאפ לפתע…חברה נלחצת, ״התרעה?״ היא שואלת. לא, הכל בסדר, סליחה. ״נינוחות יומיומית״ של שגרה בשילוב עם דריכות לפעולה. מחשבות נודדות למצבנו בגבולות ובכל החזיתות. מה שלום חברינו, חיילינו והמשפחות? מתי יחזרו אלינו לשלום? ״נינוחות" של הכול בסדר לצד ידיעה שזה יכול להיגמר בשנייה עם אזעקה. זה כבר לא מלחיץ ויש נוהל פעולה, בסוג של ציפייה. ופה הבעיה, שאננות זו סכנה. זה רק אני או שיש כמוני בסביבה? נשאלת השאלה. מצב הרוח בעליות ומורדות, איך ממשיכים בשגרה לצד המלחמה? החדשות, זיכרונות, התמונות שעולות, עדויות שנחשפות… איך בכלל רוע כזה יכול להתקיים על פניי האדמה ? המוח בהדחקה. איך ממשיכים לתפקד ביום יום עם בלבול בתחושות? לצד דמעות שזולגות, מכאב ואובדן לסירוגין עם דמעות של התרגשות וגאווה מסיפורי הגבורה. על שפיות כבר יצא לנו לומר מילה?! לאט, צעד אחר צעד אנו לומדים ללכת, מתוך כבוד ונימוס, סולידריות וחמלה לסביבה. הזדהות, נחישות, תמיכה ואמונה אחד בשנייה. נקום מאוחדים ומחוזקים כמדינה. לאט אבל בטוח לצד תקווה, תקווה לטוב, לניצחון שלנו, לשלום! אם נראה לך שזה גדול עלייך, זכור שאתה הרבה יותר חזק ממה שאתה מאמין על עצמך. חבויים בך משאבים וכוחות עצומים שמוכנים לשימוש ופעולה. תתגבר על התקופה הזו, אתה יכול ומסוגל וזו בכלל לא שאלה. אתה כבר לומד לחיות בשלום במציאות עם העבר והסביבה. לא תמיד חוסר וודאות הוא לרעה, לפעמים הוא יכול גם להפתיע אותך לטובה. נעבור יחד את התקופה בשגרת חירום החדשה. עם הרבה תקווה ואמונה לטוב שיבוא עלינו בעזרת ה׳ בקרוב. בשורות טובות, אמן🙏🏼 אורטל.

מיקוד שליטה, מהו? מיקוד שליטה, מהו? נשחק משחק קצר, אני מעלה מספר דוגמאות ואתה תקבע מה מבין הדוגמאות הבאות בשליטתך ומה לא יורד גשם בחוץ. כישלון בבחינה. מצב רוח ירוד, רגשות שליליים. סגר, מגבלות משק. פיטורים ממקום העבודה. פרידה. מחלה. מישהו בקרבתך כועס, צועק, נעלב. בדרך כלל לאדם יש נטייה לייחס את השליטה באירועים המתרחשים בחייו לאחד משני מוקדי/ מקורות שליטה, מיקוד שליטה פנימי וחיצוני. מיקוד שליטה פנימי: עוזר לאדם לקחת פיקוד, אחריות על חייו ולשפר את ביטחונו העצמי. מצב קיצוני של שימוש יתר במיקוד שליטה פנימי, יכול להוביל את האדם לתחושת אשמה והלקאה עצמית על כישלונותיו בחיים. מיקוד שליטה חיצוני: עוזר לאדם להתמודד מול אי הצלחות ורגעי משבר בחייו בכך שמאפשר לייחס את האחריות לכישלונותיו לגורמים חיצוניים. בדרך זו ההתגברות על המשברים קלה יחסית ומאפשרת להמשיך הלאה. שימוש יתר במיקוד שליטה חיצוני מוביל לתחושת קורבנות וחוסר אונים. לצורך הסבר אתן שתי דוגמאות: דוגמה א' - פיטורים. מיקוד שליטה חיצוני- פיטורים ממקום העבודה בעקבות צמצומים או סגירתו של בית העסק בגלל קשיים כלכליים. או פיטורים ממקום העבודה בגלל אי שביעות רצונו של המעסיק מתפוקת העובד... מיקוד שליטה פנימי- להחליט להתבאס על ההחלטה ולהרים ידיים על המקצוע, להפסיק חיפושים למקום עבודה חדש. או לשקול את המצב מנקודת מבט חדשה, להסיק מסקנות ולהתחיל לחפש מקום עבודה חדש וטוב יותר. לדייק לעצמך מה חשוב לך במקום העבודה, להירשם להשתלמויות בתחום, לראות בכך הזדמנות לשינוי שתמיד חלמת לעשות בקריירה, להתפתחות ולצמיחה. דוגמה ב'- כישלון בבחינה. מיקוד שליטה חיצוני- הזום לא עבד, בעיות אינטרנט, היו רעשים חיצוניים חזקים שהפריעו להתרכז, פקק בכביש, היית חולה ביום הבחינה, בבחינה היה חומר שלא נלמד, השאלות לא היו ברורות... מיקוד שליטה פנימי- לקחת אחריות על כך שלא למדת מספיק לבחינה, ניהלת זמן לא נכון במהלך הבחינה, איחרת בגלל הפקק, שלא דאגת לקחת עליונית כלשהי כי היה ממש קר בכיתה. או לקבל את העובדה כי עשית את המקסימום שלך לאור הידע ומשאבים שהיו לשרותך באותו רגע נתון, להסיק מסקנות ולהמשיך הלאה למועד הבא. * * * החלטה שלנו באיזה מיקוד שליטה להתמקד תלויה בצורך שאנו רוצים לשרת באותו הרגע. עצם ההבנה כי לא הכל בשליטתנו, או באשמתנו מקלה באותה רמה כמו העובדה שלא הכל מופעל בחיינו על ידי גורם חיצוני, לא הכל בידיי הגורל או החיים. באפשרותנו לקדם את עצמנו בעזרת החלטות, דפוסי חשיבה ופעולות שאנו נוקטים. זה מאפשר לנו לתפקד בחיי יום יום שלנו ולהמשיך הלאה בחיינו. הרבה פעמים אנחנו פשוט נעולים בנכונות דרכנו גם כשהיא לא מביאה לתוצאות הרצויות עברונו. וכאן התפקיד שלנו לעצור לשנייה ולבחון את הסיטואציה מזווית אחרת וחדשה, שונה מאופן חשיבה הרגיל שלנו. במיוחד בכל אותם מקרים בהם אנחנו מרגישים אובדי עצות, עלינו לעצור לשנייה ולבחון את המתרחש מנקודת מבט חדשה. לקבל פרספקטיבה חדשה למקרה, לדפוסי חשיבה, למחשבות ורגשות שלנו, לבחון מחדש מה כן תלוי בנו ומה לא במקרה הספציפי. שום קיצוניות לא מהווה אלטרנטיבה בריאה עבורנו. "גמישות היא עוצמה העילאית", אחת מהנחות יסוד של NLP והיא משתלבת מעולה עם המשפט שמוביל אותי בחיים, אי שפיות לעשות את אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות חדשות. ברגע שנשמור על גמישות מחשבתית בחיי יום יום שלנו ונדע לנוע בין מיקוד שליטה פנימי לבין מיקוד שליטה חיצוני בכל מקרה לגופו, נמצא את האיזון הבריא בחיים. "לא כל הדברים הטובים הם בזכותי ולא כל הדברים הרעים הם באשמתי". מה בשליטתך ומה לא, בחוויות ואתגרים איתם אתה מתמודד בחייך עכשיו?

"הנמלה" עובר יום ועוד יום, שנה ועוד שנה והנמלה החרוצה ממשיכה בחייה בעיר העגולה. כל בוקר היא מתארגנת לה לעבודה, יש לה אפילו לו"ז יומי מסודר משלה עליו שומרת בקפידה. בית ,עבודה, חוגים, סידורים, הכל כרגיל... כוס קפה עם עוגייה בבוקר, שמלה אהובה והיא מוכנה לצאת לדרכה, להשקיע את כל כולה כדי להשלים את המטלות שהציבה לעצמה. יש ימים שזה מצליח לה יותר ויש ימים שפחות והיא לא מוותרת! נחישות היא בוחרת. יש משהו מיוחד, שחשוב ובעל משמעות רבה עבורה ושהיא מאוד, מאוד רוצה להשיג. יותר מכל היא רוצה את הדבר הזה! אותו משהו מיוחד שהיא כל כך רוצה וטרם השיגה. יום אחד הנמלה החליטה שהגיע הרגע המתאים לעשות סוף סוף שינוי בחייה, שכל כך רצתה. היא החליטה לעשות הכל ולהשקיע את כל מאמציה כדי סוף סוף להגשים את חלומה ולהשיג את מה שלבה חפץ כל כך. בבוקר למחרת קמה הנמלה מלאת מוטיבציה ומרץ לצאת לדרכה ולכבוש את העולם. היא התרוצצה בשמחה וקרנה מרב התרגשות וציפייה להגשים את החלום. ומאז כך היה כל בוקר. במשך תקופה ארוכה היא השקיעה את כל כולה להשגת המטרה שהציבה לעצמה. היא השתמשה בכל הידע שברשותה וישמה את כולו בשטח. היא הייתה בטוחה, באמת ובתמים שמדי יום היא עושה את כל הדרוש אשר ביכולותיה ושהיא מיצתה את כל האפשרויות הקיימות בפניה כדי להצליח. היו ימים שהתקרבה בצעדי ענק לעבר המטרה והרגישה שזה כמעט בהישג ידה והיו ימים שהרגישה שהתרחקה ואף עומדת במקום. היא תמיד נאלצה לעצור בנקודה שבה הרגישה שזו נקודת המקסימום שלה אליה היא יכולה להגיע באותו היום. למרות כל המאמצים והשקעה היא טרם הצליחה במשימה שלה.... * * * אם תצייר על הנייר או כל משטח אחר סביב נמלה מעגל היא לא תצא ממנו! הנמלה תנועה רק בגדר הגבולות שציירת עבורה כאשר בפועל אין שום מגבלה עבורה להמשיך להתרוצץ בכל השטח! זה "הגבול" שלה, זה הגבול שהיא קיבלה על עצמה כאמת וודאית! רוב מערכת האמונות הבסיסית של הנמלה התעצבה בגילאים הצעירים שלה. עם הזמן והניסיון ככל שהיא גדלה היא נחשפה לעוד אירועים ואנשים. משפחה, סביבה, תרבויות שונות, ניסיון חיים, כל אלה ועוד השפיעו ומשפיעים על מערכת האמונות שלה. ועם הזמן היא התחילה להוסיף, לשנות ולעדכן את מערכת האמונות שלה. זה קורה בין אם היא בוחרת להאמין באמונה חדשה ולבין אם לא. זה קורה במודע ובלא מודע. יש אמונה שהיא מעצימה ויש אמונה מחלישה, שמגבילה. היופי הוא שזה בר שינוי, ניתן לעדכן את מערכת האמונות ולהחליף את האמונות המגבילות באמונות חדשות ומעצימות. ברגע שהנמלה עדכנה את גבולותיה החדשים היא סוף סוף הצליחה להשיג את מה שכל כך רצתה. האם יש תחום שבו אתה מרגיש שהגיעה העת לצאת מגבולות המעגל שלך?

"תיקון אוטומטי" שעון מעורר מצלצל...  מקימה את עצמי מהמיטה בכוח... את "חייבת" לקום! אלו קומי! באותה שנייה התיקון האוטומטי במהרה מדייק, "את לא באמת חייבת, את רוצה!" טוב נו, נכון! מה שנכון נכון... את פותחת פתח לוויתורים עצמיים, יהיו לזה השלכות לעתיד שלך אם לא תקומי. את באמת רוצה להתמודד איתם בעתיד? מה את רוצה באמת? הקול בראש מצייץ. קמה "בלית ברירה".... הארון נפתח ללא חשק מיוחד. אם בדר"כ "אין" מה ללבוש רק דמיין מה עובר בראש עכשיו. מוציאה את הדבר הראשון שקופץ לעין, את הכי קל ופשוט ללבוש, ג'ינס וטישרט פשוטה. הצעה שעוברת בראשי. קחי את עצמך בידיים ותתלבשי בהתאם לסגנון שלך! סטייליסטית שבי נוזפת. את רוצה לשמור על מי שאת! אם תקלי ראש כאן, זה רק ילך ויחמיר... מופיעה טענה נגד הבחירה. "צודקת, אל תוותרי לעצמך" שולפת את חולצה עם החצאית וממהרת למגהץ... מתאפרת טיפה, אחר כך מגיע תורו של השיער, מסרק וכמה דקות מחליק .... מסתכלת במראה על תוצר הסופי, סה"כ הכל יצא די בסדר בהתחשב בחשק "המטורף" שהניע אותך בבוקר . 10 דקות של נחת עם כוס קפה ומשהו לנשנש בצד, זהו אני מוכנה לצאת לעבודה... עבודה?! מה אוכל לומר עליה, אוהבת את מה שאני עושה, עושה הרבה ממנה, לפעמים יותר מדי. אחלה פתרון להעסיק את הראש בכיוון אחר ולברוח ממה שמטריד את השקט הפנימי... מפתה, בהחלט מפתה. לא פוחדת מעבודה והשנים הוכיחו שגם היא לא ממש נרתעת ממני... הנה הגיע לו סוף יום, המחשבות שוחררו ממצב "hold" ואז מגיעות השאלות. למה? בשביל מה אני עושה את כל זה? בשביל מי? האם זה שווה את כל המאמצים שאני עושה? אולי עדיף לעצור, לוותר על הכל? אני באמת צריכה את זה? אולי אני בכיוון הלא הנכון? אולי אני טועה? במה? מה הביא אותי עד לכאן? את רוצה ומוכנה לוותר על כל מה שעברת והשגת עד כה? מה חסר לך כדי להצית שוב את הניצוץ בעיניים ובלב? מה מטרת החיים שלך? מה היעוד שלך בחיים? אם היית יודעת את הזמן שנותר לך מה היה לך הכי חשוב לך להגשים? האם היית משנה את חייך? אם כן, מה? למה את מחכה? מה עוצר בעדך לפרוש כנפיים? מהו אותו כוח שיניע אותך לחיות, לקום בבוקר עם חיוך ליום חדש? עוצרת שנייה לחשוב. פתאום ברגע זה הכל מתגמד ועוברת תחושת בהלה קלה בגוף, מה פתאום את מפקפקת במהות החיים? תגידי השתגעת?! תוך שניות ספורות נכנס לפעולה התיקון האוטומטי ומקפיץ לנגד עיניי את המטרה שלי בחיים האלו, הייעוד, את מטרת חיי, חלום שהפך למטרה. הוא לוחש לא להתייאש. שזו רק תקופה קשה שתחלוף בקרוב והכל יהיה בסדר, "את הרי יודעת שאני צודק", אומר לי. אחרי כל סופה באה רגיעה, בעזרת החושך שאת חווית את למדת להעריך את האור. ההבנה שהרגעים הקשים הם זמניים ישר קופצת בראשי. תקופות אלו הן רק עוד שלב בדרך להגשמה, פרק שצריך לעבור בגבורה ולהמשיך בסיפור שלך. עוד מדרגה בדרך אל המטרה, שכל כך יקרה עבורך! עולה ישר חיוך על פניי, "את לא יכולה לוותר לעצמך, אל תוותרי על עצמך כל כך מהר!" הקול הפנימי לוחש. המטרה שלך שווה את זה, היא שווה את המאמצים שאת משקיעה, ואפילו יותר. תקופה הזאת היא לא סוף העולם למרות שאולי כך זה נדמה לך כרגע. כל עוד את נושמת וקמה לבוקר חדש יש בך את הכוח ואת המשאבים הנחוצים על מנת להתגבר על המכשולים ולהגשים את עצמך. כל עוד את חייה אין לך את הזכות לוותר על עצמך! פתאום תוך רגע החיים מקבלים זווית אחרת וקרן אור של תקווה פורצת פנימה. הכל בסביבה פתאום מתמלא בצבעים שמחים, בהירים, פתאום השמש נעימה, הפרחים והעצים בשכונה נראים אחרת. שיר אהוב ברקע, חיוך של בנאדם אהוב, חיבוק, כל פרט קטן מסביב תופס משמעות חדשה, רצינית, אופטימית וחשובה בחייך. החיים יכולים להיות יפים, נצל כל יום במלואו כדי לבחור בצד היפה של החיים לחיות אותם במקסימום הודיה ואהבה. לכולנו בהגדרות קיימת אפשרות לתיקון אוטומטי פנימי וזה לא משנה באיזו מערכת הפעלה ייחודית אתה מחזיק, גם בך יש את האופציה הזאת. לפעמים יש צורך בעדכון גרסה לצורך ייעול המערכת, אחרת אתה מסתכן לראות את החיים ולקלוט את המציאות מבעד פילטרים ומערכות ייצוג פנימיים שלא מדייקים, מטעים ואף כבר לא רלוונטיים עבורך יותר. כאשר המערכת מעודכנת לגרסה העדכנית שלך אפשרות תיקון האוטומטי, הקול הפנימי שלך, משרת אותך בהתאם לסולם הערכים והאמונות שלך בהלימה עם מי שהיית בעבר, מי שאתה בהווה ומי שאתה רוצה להיות בעתיד. חיים בהלימה עם הקול הפנימי מאפשרים לך להיות הגרסה הטובה של עצמך ולחיות חיים מאוזנים, שלווים ומאושרים. אולי הגיע זמנך לעדכון גרסה? מה אתה אומר?

" משלוח!" דפיקה בדלת, עוד אחת ועוד אחת.... "מעניין מי זה יכול להיות?!" שוב דפיקות.... "רגע!" הדפיקות לא מפסיקות ואף מתחזקות... "מה הלחץ לא הבנתי?" מי זה? אתה שואל. "משלוח" נשמע בתשובה. עכשיו גם הפעמון הצטרף לדפיקות ללא הפסקה... מה יהיה? מי כל כך נחוש שאפתח לו את הדלת? שוב צלצול בדלת... לא מפסיק. איזו נחישות... מה קורה אתה שואל את עצמך? מה כל כך דחוף במשלוח הזה? למה דווקא עכשיו? לא מתאים לי. לא זוכר בכלל מה הזמנתי... הצלצול בדלת ממשיך.... נראה לי עדיף שלא אפתח את הדלת, ממש מלחיץ הדבר! לא נורא אסתדר גם בלי המשלוח הזה אתה חושב לעצמך... שוב דפיקה .... אתה מבקש משהו, משדר את הבקשה הזאת ליקום, חיים, גורל, ה' (תלוי באמונתך) וממתין שבקשתך תענה. אין לך מושג איך ומתי זה בדיוק יקרה. אתה פשוט מבקש בלב שלם, עושה את המיטב שלך, שוכח מזה ונותן לזמן לעשות את שלו. ואז, מתרחשים אירועים בלתי צפויים בחייך, לפעמים נעימים ולעיתים לא ממש, בלשון המועטה. אתה שואל את עצמך מה? למה לי? מה ביקשתי ומה קבלתי? או הכי נפוץ, למה דווקא עכשיו? "לא מתאים" אתה אומר. אילו הזדמנות הזו הייתה מגיעה אליי בתזמון אחר. נשמע מוכר? בדיוק ברגע האמת כאשר, היקום התאים את עצמו ואת הסביבה לבקשתך והחלו להתחולל שינויים בחייך (לא תמיד אתה יודע לקשר למבוקש על ההתחלה). בדיוק ברגעים כאשר האינטואיציה שלך אומרת שזה הצעד הנכון בשבילך לעשות אבל, הטיימינג מרגיש לך לא נכון. זהו בעצם התזמון הכי מתאים ונכון! צריך לזרום עם התחושה וללכת על זה! צריך לסמוך על עצמך ועל החיים ופשוט לקפוץ על הזדמנות שלפניך. לתת לה צ'אנס אמיתי גם אם כרגע אין לך מושג איך זה בדיוק יעבוד לך, הדרך תתגלה לך תוך כדי תנועה. נדרש ממך רק דבר אחד, לעשות את הצעד לקראת, לזהות את ההזדמנות ולהעז ולקפוץ למים. עליך להניח את החששות בצד ולצאת לקראת המבוקש באמונה שלמה שזה לטובתך, גם אם כרגע אתה לא מבין בדיוק איך. אבל, במקום זה, רגע לפני שזה קורה והמבוקש מתקבל, אתה נבהל ומהסס. החשש כל כך חזק שאתה מחליט לקחת רברס לאזור הנוחות שלך וכעבור זמן שוב מתבאס שהדברים נשארו ללא שינוי. ולעיתים זה קורה באופן לא מודע לך. אתה חוזר לאותו אזור נוחות המפורסם, אשר לאו דווקא כל כך נוח עבורך, אחרת מלכתחילה היית מרוצה מחייך ולא היית מחפש שינויים. וכאן נשאלת השאלה, מה מונע ממך להעז ולעשות את הצעד לקראת? מה עוצר אותך לקחת את הסיכון וללכת על הלא מוכר? מה גורם לאותו אזור "נוחות" להמשיך ולהיות מפתה עבורך? התשובה פשוטה מאוד, פחד! פחד מלא נודע, פחד לא להצליח, פחד מתסריט שלילי שבנית לעצמך לעתיד... פתאום אתה מטיל ספק ביכולותיך. ומתוך החשש הזה אתה מעדיף את האזור נוחות, ה"רע" המוכר, שאיתו אתה כבר מנוסה, על "רע" הלא מוכר. נכון, זה אפשרי שתעשה צעד קדימה והוא ידרוש ממך מאמץ פיזי ונפשי רב מהרגיל. אפשרי אפילו שתצלח בו לאחר מספר ניסיונות. אבל... חשוב לרגע בהיגיון, אם עד עכשיו פעלת בדרך מסוימת והיא כבר לא משרתת אותך ואינך מרוצה מתוצאות שאתה משיג בתחומים מסוימים בחייך, לא הגיע העת לשנות כיון חשיבה ולפעול אחרת? לפעמים אפילו צצים בדרכך אתגרים אשר באים לבחון את רצינות כוונותיך. בוחנים עד כמה אתה באמת רוצה את מה שביקשת, עד כמה אתה מחויב לדרך חדשה שבחרת לך. אתה כל כך רוצה משהו, מבקש זאת מהיקום, היקום מתארגן לכך שזה מוכן וממתין לך מאוחרי הדלת. השינוי דופק ודורש לפרוץ פנימה בכל הכוח ואתה במקום לפתוח את הדלת ולתת לשינוי, למתנה להיכנס ולקבל אותה, אתה נבהל. נבהל מדפיקות העצומות, מעוצמת הפעמון ובורח לחדר כדי לא לשמוע. כתוצאה מכך בגלל ההיסוס הזה שלך לפתוח את הדלת, המציאות לעיתים מאלצת אותך לעשות זאת. לעשות את השנוי ולהפיק לקחים בכך שמעמידה אותך פנים מול פנים עם אתגרים ורגעי משבר בחייך. אותם רגעים אשר מאלצים אותך לפעול מיד, "בלית ברירה" למרות הפחדים וחששות. אחרת תישאר תקוע באותו מקום. כל משבר או מהמורה בחייך יכולים לשמש עבורך כמקפצה, טרמפולינה להצלחה ולשינוי רצוי בחייך. אתגרים אלו בעצם מתנות במסווה, הזדמנויות לשינוי, לצמיחה והתפתחות. ורק אתה בוחר האם לנצל את ההזדמנות זו או לא. אז כל הדרוש עליך הוא לעשות את הצעד הראשון לקראת, בלי התמהמהות רבה מידי. אתה לא חייב לראות את כל הדרך מראש, עשה את המיטב והפעל גמישות מחשבתית בדרך להיפתח לאפשרויות חדשות שכרגע אתה אפילו לא מעלה בדעתך כי אפשריות. ו"הדרך איך?", תיחשף בפניך שלב אחר שלב בהדרגתיות. בדיוק ברגעים שאתה מבין ומרגיש שזה נכון עבורך לעשות את הצעד, זה הזמן! לך על זה! השאר את החששות מאחוריך. רגע יותר מתאים מזה לא יהיה, זה הרגע! ברגע שתשמע דפיקות בדלת, הבחירה האם להושיט את הידיים ולקבל את המתנה שממתינה לך מעבר לפחד או לבחור לסגת לאזור נוחות נשארת בידיך. ושנייה לפני שתחליט שאל את עצמך: מה יקרה אם שם, בהמשך, יש "טוב"? והטוב הזה הוא בדיוק מה שאתה כל כך רוצה וביקשת כל הזמן הזה בשבילך? מה אם זו הדרך שלך בעצם להגשים את המבוקש? מה אם אתה בוחר להישאר עם "הרע" המוכר ובעצם מפספס את הטוב הרצוי והמיוחל כל כך עבורך? איך תדע אם לא תנסה? כמה זמן המשלוח, המתנה ימתינו לך בדלת? כמה זמן עוד אתה מוכן להשלים ולהתפשר עם המצב הלא רצוי והנוכחי שלך? מתי תהיה מוכן לפתוח את הדלת ותאפשר לשינוי להיכנס לחייך? מה צריך לקרות כדי שזה יתאפשר עבורך? האנרגיה זורמת לאן שתשומת לב שלך מופנית. תפנה את תשומת ליבך למבוקש, לרצון הטוב והיקום יתאים את עצמו ויגיש לך הזדמנויות ליצירת השינוי. שמעת? דופקים בדלת...

אזור נוחות עד כמה הוא באמת נוח? כאשר אתה רוצה לעשות שינוי כלשהו בחייך אך מהסס לבצע את הצעד לקראתו ולעיתים מתחילים להתרחש אירועים שמאלצים אותך לעשות זאת כאן ועכשיו. בלי להתעמק יותר מדי האם זה מתאים לך ברגע זה ממש. אתה מרגיש ש"אתה חייב" לעשות את הצעד, אחרת תישאר באותו מקום. אין לך ברירה אחרת מלבד לפעול. מבחינתך להישאר במצב הקיים ללא ניצול הזדמנות לשינוי והסתגלות לתנאים חדשים במציאות איננה אפשרות עוד. אתה מבין כי הגיע העת לזוז והמחיר אותו תשלם אם לא תעשה זאת גבוה מדי. אינך מוכן עוד להתפשר! יתכן שאתה אפילו "מחכה" לנקודת רתיחה זו, של כאן ועכשיו. ברגעים אלו אתה מרגיש שאין לך ברירה אחרת ואזור נוחות כבר לא שולט בך. אין לך יותר צורך להילחם בו. קל לך לתרץ את השינוי מול הפחדים, חששות ואזור הבטוח שלך. אתה מרגיש בנוח לומר לו "אלו נסיבות שלא תלויות בי ואני נאלץ לפעול, מצטער". אתה בעצם מקבל "בעיטת זירוז" חיצונית מהמערכת. אחת הסיבות לקושי לצאת מאזור נוחות כאשר אתה רוצה לחולל שינוי בחייך, הוא החשש מלא נודע. לכן, אתה בוחר באזור נוחות, "הרע" המוכר אתו אתה מנוסה על "הרע" הלא מוכר שעלול להופיע בעתיד. במקום להודות לאזור הבטוח שלך על שירותו הנאמן, להיפרד ממנו לשלום לטובת התקדמות בחייך והתפתחותך האישית, אתה נלחם בו. כי? איך נראה אזור הבטוח בחייך? מה הופך אותו לכל כך נוח וטוב עבורך? אם הוא כל כך בטוח, מדוע בכלל לצאת ממנו? מה המחיר אותו אתה משלם בהמצאות באזור הנוחות שלך ללא שינויים רצויים בתוך "הרע המוכר"? מה אתה מפסיד? ביטחון, הוא אחד הצרכים הטבעיים של בנאדם. כאשר אתה יוצא לדרך של שינויים והתחלות חדשות אתה נכנס לאזור חדש של למידה, התנסות, סקרנות וחוסר ודאות. באופן טבעי הביטחון שלך מתערער ואתה מתחיל לחוש תחושות של בלבול ולחץ. אתה מתחיל לפקפק בתזמון, נכונות צעדיך וגם ביכולותיך. כאשר החששות והפחדים מלא נודע גוברים עלייך, אתה נסוג לאחור, לאזור נוחות שלך. לאותו אזור בו הדברים, ההרגלים, ההתנהגויות, הסביבה שלך והרגשות מוכרים לך ואתה מרגיש בטוח איתם. אתה ממהר להיכנס חזרה לקונכייה שלך ומשאיר את ההתמודדות לאחר כך, למחר. והכל נשאר במקומו ללא שינוי עד לפעם הבאה... הכל טוב ויפה, הייתי ממליצה לך אפילו להישאר שם אבל, האם זה באמת המקום שאתה רוצה להיות בו? הרי אם הכול היה כל כך טוב באזור הנוחות שלך עד עכשיו, לא היית מלכתחילה מעלה מחשבה על שינוי. ברגע שהמחשבה, רצון לשנות משהו בחיים, עלו אינך יכול עוד להתעלם מהם! המודעות לשינוי כבר עלתה, משהו בתוכך זקוק לאותו ניצוץ של שינוי שיניע אותך להתקדמות אישית והגשמה בחייך. אינך יכול עוד להתעלם לאורך זמן, בשלב מסוים זה יעלה שוב על סדר יום בראשך. כאן נכנסים צרכים אחרים שלך לתמונה; הצורך בגיוון, אהבה, חיבור, מיוחדות, צמיחה אישית ונתינה. כל אחד מצרכים הללו נחוצים וחשובים בחיי יום יום. חלקם דומיננטיים יותר אצלך חלקם פחות אך, כולם באים לידי ביטוי בחייך בצורה כזאת או אחרת. כאשר אתה ממלא כל אחד מצרכים הנ"ל במידה אותנטית לך וללא סתירה אחד עם השני, אתה טועם את טעמם של חיי הרמוניה ושלווה פנימית. וזה בהחלט אפשרי ובר השגה עבורך. אז איך עושים זאת? איך באמת מאזנים בין כל הצרכים ושומרים על תחושת הביטחון? איך תזהה שהגיע זמן לשנות משהו בחייך? הנה מספר שאלות מנחות להתחלה: מה כל כך טוב ונוח במצב הקיים שלך כרגע, ללא שינויים כלל? אלו צרכים לדעתך דומיננטיים יותר אצלך? איך אתה יודע שצורך מסוים מתממש בחייך? לפי איזה קריטריונים אתה יודע לזהות? האם אתה ממש כל אחד מהצרכים במידה רצויה לך? מה אתה מוכן לעשות כדי שזה יקרה? מה אתה יכול לעשות כבר עכשיו כדי ליצור עבורך טיפת וודאות במקום שאתה חש חוסר ביטחון? איך אתה יכול לגרום לעצמך להרגיש בטוח למרות הכל? תחשוב יצירתי, זה אפשרי! מה יתאפשר לך ברגע שתעשה את הצעד לקראת המטרה שלך ותצא מאזור הנוחות? מה תרוויח מזה? אם אתה מוכן לשלם את המחיר בלהשאיר את הכל ללא שינוי כמו שזה? עד מתי? מהי נקודת המפנה שלך? מה אם מעבר לחששות ופחדים שלך, יש את הטוב שאתה כל כך רוצה ומחפש? איך תדע אם לא תנסה? בעזרת אימון NLP אתה תזהה ותדייק לעצמך את הצרכים שלך ודרכי מימוש נכונות ונוחות עבורך ביום יום.

י ש רגעים... יש רגעים בחיים שאתה נמצא באפיסת כוחות להמשיך "ולהילחם". אתה עייף ומותש מכל הקשיים ומכל אותם מאמצים שאתה משקיע כדי להתגבר עליהם. בא לך שהכול ילך לך חלק בחיים. ובדיוק ברגעים אלו החיים מקפיצים אותך לשלב הבא, "שלב המתקדמים במכשולים ואתגרי החיים", מה שמשאיר אותך בפה פעור. אין לך מושג מאיפה זה נוחת עלייך ומה עליך לעשות עם זה עכשיו. סממנים נפוצים לתקופות אלו הם רגעים בהם אתה פורץ בבכי מרב הכאב כשאף אחד לא רואה, חוסר מצב רוח ורצון לעשות דברים ביום יום. כואב לך אבל, כלפי חוץ אתה משדר ביום יום חיוך ועסקים כרגיל. מנגב דמעות וקם יום למחרת לעוד יום חדש. כלפי חוץ אתה משדר שקט ורוגע כאשר בפנים משתולל הר געש של חוסר שקט ותערובת רגשות שליליים. וכל זה מתובל היטב בכאב, כאב עמוק ומדויק, בפנים, בלב, בנשמה. אתה לא יודע איך לפעול הפעם, לא הכול באחריותך או תחת שליטתך. הדבר שהכי מתחשק לך הוא להישאר במיטה ולהתנתק מהכול ומכולם. בא לך שמישהו יבוא ותוך רגע יפתור אותך מכל הבעיות, יחסוך ממך את הכאב הבלתי נסבל הזה. אם רק מישהו יכול היה להציץ קדימה בזמן ולהגיד לך שהכול בסדר שם, שאתה יכול להיות רגוע עכשיו, הכול יסתדר. אבל, זה לא קורה. בא לך להרים את הידיים ולהפסיק לנסות לקום, הרצון הזה נשמע לך כל כך מפתה והגיוני מאי פעם במיוחד עכשיו כשאתה עייף. יכול להיות שהרעיון לוותר נשמע לך כדרך הקלה לפתרון הבעיה, האומנם? האם אפשרות זו היא האופטימלית עבורך? האם ברגע שתפסיק להילחם באמת יוקל לך? האם הכאב יחלוף? או אולי להפך, הכאב יתעצם? האם אתה מוכן לשלם את המחיר של זה? גם לאדם הכי חזק יש נפילות ורגעי משבר בחיים. בזכותן הוא לומד לקום ולהמשיך הלאה בדרכו ונהיה חזק יותר. המכשולים והאתגרים בחיינו הם חלק מהתפתחות שלנו, הם מלמדים, מאלצים אותנו לצאת מאזור הנוחות, להתפתח, להשתנות ולגדול. בזכות רגעים אלו בחיים אנחנו לומדים ברגע האמת לקבל ולהעריך את הטוב שאנחנו כה רוצים ומחפשים. כולנו חווים במהלך חיינו תקופות קשות יותר, קשות פחות המלוות ברגשות שליליים וזה לגיטימי כי, אנחנו סך הכול בני אדם בשר ודם עם רגשות. השאלה היא באיזו תדירות אתה חווה רגשות שליליים שלא רצויים בחייך? איך אתה מתמודד איתם ביום יום? אני מאמינה כי לכל אדם יש את כל המשאבים הפנימיים על מנת להתגבר על המכשולים בדרכו. פשוט לעתים קרובות ברגעי משבר קשה לנו לזהות את הכוחות הפנימיים שברשותנו ולקטוע את מעגל השליליות בו אנו נמצאים. דבר המקשה עלינו גם לזהות אפשרויות פעולה נוספות העומדות לפנינו, שיכולות להוציא אותנו מהבור שליליות הזה החוצה. אז איך בעצם למרות הכול אתה "מגרד" את עצמך מהרצפה ומגייס את שאריות הכוח והמוטיבציה? איך תרכז את מלאי הנותר של כוחות נפשיים שברשותך לכאן ועכשיו? איך במקרים אלו אתה למרות הכול מוצא בעצמך את הכוחות להמשיך? אתן לך דוגמא לכמה שאלות מנחות עבורך איך להתחיל לעשות זאת: מה כן תלוי בך ובשליטתך בסיטואציה הזו? במה אתה צריך להאמין כדי לצלוח את התקופה? איך פעלת בסיטואציות בעייתיות בעבר ? מה עזר לך בעבר להתגבר על מכשולים? מה הדבר הקטן שאתה יכול לעשות עוד היום שיגרום לך להרגיש טיפה טוב יותר? במי ובמה אתה יכול להיעזר בתהליך הזה? הנה כמה דוגמאות למשפטים מעצמים אישיים שלי שאני מאמינה בהם. מוזמן לאמץ אותם במידה והתחברת אליהם: הכול בחיים זמני, גם לרגעים הקשים יש תאריך תפוגה, חיים ממשיכים. יש לי את הזכות לחיות כאן ועכשיו ואני הולך לנצל את ההזדמנות במלואה. מחר יום חדש עם הזדמנויות חדשות, הכול יכול להשתנות לטובה, ניסים קורים. עברת דרך כה ארוכה, התגברת על הרבה אתגרים בחיים, תתגבר גם על המכשול הזה. לא וויתרת על עצמך עד עכשיו, חבל להתחיל עכשיו. החיים נותנים לבנאדם את המכשולים שהוא יכול לעמוד בהם, אתה תצליח, אתה חזק! אין דרך פעולה אחת נכונה עבור כולם. בעזרת כלים, מיומנויות NLP והניסיון שלי, ביחד אנחנו נזהה את החסמים הפנימיים שעוצרים בעדך לפרוץ קדימה ונמצא את הדרך פעולה שנכונה עבורך. אם אתה מרגיש שהגיע הזמן לשינוי ואתה רוצה לצרף אותי לתהליך הזה, אני כאן!

אַהֲבָה (אהבה)- רֶגש עמוק של משיכה לאדם או לדָבָר. (האקדמיה ללשון העברית) הגדרה כה פשוטה וקצרה למילה כה עמוקה בעיניי. לכל אחד יש הגדרה שלו לאהבה. בשבילי אהבה בזוגיות זה: זה לחלק את החתיכה האחרונה של העוגה לשניים. זה להביט היישר לעיניים שלו ולהרגיש נוחות ושלווה מזה שהנפש שלך חשופה. זה לקבל, לכבד ולהעריך זה את זה בזכות מי שאת ולא בזכות מה שאפשר לשנות בך. זה לאפשר לעצמך לחשוף בפניו את הרגשות, החולשות, וחלומות שלך ולדעת שהם בידיים בטוחות. אהבה זה לחלום ביחד ולחוד. זה לכבד ולתמוך בהגשמת חלומות של שניכם. אהבה זה לקבל במתנה ספר שמאוד רצית, כי הוא זכר שסיפרת לו באחת משיחות חולין שלכם שאת לא מצליחה למצוא אותו בשום חנות. זה לכעוס עליו מקסימום יום/יומיים כי יותר מזה זה לא מחזיק מעמד. זה לדעת לבחור מילים בקפידה כדי לא לפגוע בו גם כשאתם רבים. זה לדעת לבקש סליחה כשטעית. זה כשהוא לצידך את מרגישה שפשוט טוב לך אתו ואת לא צריכה יותר מזה כלום. זה כשקר בחוץ והוא מחבק אותך. את מרגישה את החום, שלווה ושאת מוגנת. זה כשאתם פורחים במערכת היחסים וטוב לכם ביחד. זה כשבא לכם לגדול ולהתפתח ביחד. זה כשאת מרגישה הכי טבעי ונוח להיות אתו מי שאת באמת. זה כשאת סקרנית לגלות עוד דברים עליו. זה כשהוא אומר לך "אני איתך" ,"אני אתמוך בך" ואת יודעת שהוא באמת מתכוון לזה. זה כשטוב לך אתו גם בלי מילים. זה כשקורה משהו משמח בחייך והוא שמח יחד איתך. זה כשאת רוצה לפנק אותו רק כדי לראות אותו מחייך. זה כשאת מסתכלת עליו עולה חיוך על פניך. הוא שואל אותך למה את מחייכת? ואת עונה, כי טוב לך ואת אוהבת את מה שאת רואה. והכי חשוב שזה הדדי. יכול להיות שמצאת את אהבתך ויכול להיות שאת נמצאת בחיפוש. כדי לדעת לזהות ברגע האמת את אהבתך ולדעת להביע אותה בצורה ברורה, כך שגם הצד השני יבין שאת אוהבת אותו. מזמינה אותך להגדיר בצורה מדויקת עבורך את המילה אהבה בעזרת כמה שאלות פשוטות. * מהי אהבה בשבילך? * איך תדעי שאת אוהבת? * איך תדעי שאוהבים אותך? * אם את נמצאת בזוגיות, איך בן זוגך מגדיר אהבה? * האם הגדרות שלכם למילה אהבה זהות? שבוע מקסים ומלא אהבה לכולם

חל"ת (חופשה ללא תשלום) "שוב נייר טואלט עם הצד ההפוך" "לא מבין מה כל כך קשה להחזיר את השלט למקום" "היא לא נותנת לי לראות טלוויזיה בשקט" "אבל בקשתי לא לגעת לי בדברים" "הלו כמה אפשר להתקלח? יש פה תור" "לא לא לא משם, הרגע שטפתי את הרצפה!" "חאלס לצעוק!" "וואו אני עוד שניה מתפוצץ, למה קשה כל כך ללעוס ולשתות בשקט?!" "אפשר לקבל קצת עזרה בבית הזה?" "איזה מעצבן, כמה אפשר לחפור?!" מתארת לעצמי כי בתקופה כה לא פשוטה, כאשר אתה נמצא 24/7 בהסגר ביתי אתה יכול להוסיף לא מעט משפטים נוספים אשר מתארים מקרים בהם אחד מבני הבית מעצבן או מכעיס אותך בהתנהגותו היום יומית. אם זה בני זוג, אחים, הורים, ילדים או שותפים לדירה. אז איך באמת תשמור על תקשורת טובה ותתמודד עם דברים שמעצבנים אותך בהתנהגות האחר? איך אפשר להקל על הסיטואציה? איך אתה יכול לשמור על נקודת מבט חיובית בהתנהלות יום יומית ובאמת להנות מזמן איכות עם בני משפחתך? הרי סה"כ אתה אוהב אותם ובטוחה כי זה הדדי. יש לא מעט דרכים דרכן ניתן להשיג את התוצאה. אחלוק אתך היום את אחת השיטות לכך, שיטה עוצמתית ומאוד מאוד פשוטה לביצוע: תרשום על דף 10 דברים שאתה באמת אוהב ומעריך מאוד בבנאדם. במהלך היום מצא רגע הכי מתאים על מנת להחמיא לאותו בנאדם ולציין בפניו דבר אחת מתוך הרשימה שהכנת. * דגש על מחמאה אמיתית מהלב. בסוף היום תוסיף לרשימה שהכנת סעיף אחד נוסף. יש לחזור על השלבים כל יום במהלך 10 ימים. יש לזכור כי, אנרגיה זורמת לאן שתשומת הלב מופנית. לפעמים ישנם מצבים אותם אין באפשרותך לשנות, זכור כי אתה בוחר למה להסב את תשומת ליבך. אל תשכח כי על כל בני הבית עוברת תקופה לא פשוטה ויש לגלות אחד כלפי השני טיפה יותר סבלנות אכפתיות מהרגיל.